מאמרים

מילוט מהאילמות: כשהמילים של האחר ממיסות את הקפיאה טראומה נפשית איננה רק אירוע שהתרחש בעבר; היא חוויה הממשיכה לחיות ולהדהד בתוך הגוף, התודעה ומערכת העצבים בהווה. אחת התופעות המורכבות, השכיחות והכואבות ביותר של הפוסט-טראומה היא האילמות שנכפית על האדם – התחושה העמוקה כי אין בנמצא מילים, מושגים או משפטים שיוכלו לתאר את עומק השבר, החרדה והאלם. ברמה הפסיכולוגית והנוירולוגית, בזמן אירוע טראומטי עז או ממושך, המערכת המילולית של המוח נוטה לחוות הצפה שמביאה לניתוק. המצב הזה מוכר בתור תג

החיים בישראל שזורים בחוויות צבאיות, במצבי חירום ביטחוניים ובמציאות שבה המעבר משדה הקרב אל השגרה האזרחית קורה לעיתים בתוך שעות ספורות. בעוד הלוחמים והלוחמות חוזרים לביתם, למשפחתם ולמקום עבודתם, חלק בלתי מבוטל מהם נושא עימו משא שקוף ובלתי נראה. פוסט טראומה צבאית ונפשית היא אינה רק מושג רפואי או אבחנה קלינית; היא חוויה קיומית עמוקה, המטלטלת את הזהות, את התודעה ואת היכולת לחוות קרבה ואהבה. בשנים האחרונות גוברת ההבנה כי כדי להבין באמת את המורכבות של התמודדות זו, אין די במאמרים אקד