מאמרים

השבר, האור וההחלטה לצאת לאור במשך עשר שנים, בין הצללים של התמודדות יומיומית, שבילים של פוסט-טראומה וחיפוש מתמיד אחר משמעות, נכתבו מילים שלא יועדו לעיני כל. עשור של יצירה גנוזה התרחש במגירות, בפתקים קטנים, ביומנים אישיים ובמחברות שנצברו לאורך הדרך. היצירה הזו לא נולדה מתוך רצון לפרסום או שאיפה לתפוס מקום על מדפי החנויות; היא נולדה מתוך צורך קיומי מזוקק – להבין את הכאב, לפרק את השבר ולהעניק לו מילים שיכולות להחזיק אותו. כאשר היצר והנפש נפגשו בנקודת הכרעה, הבין היוצר עומר מידן כ

החיים בישראל שזורים בחוויות צבאיות, במצבי חירום ביטחוניים ובמציאות שבה המעבר משדה הקרב אל השגרה האזרחית קורה לעיתים בתוך שעות ספורות. בעוד הלוחמים והלוחמות חוזרים לביתם, למשפחתם ולמקום עבודתם, חלק בלתי מבוטל מהם נושא עימו משא שקוף ובלתי נראה. פוסט טראומה צבאית ונפשית היא אינה רק מושג רפואי או אבחנה קלינית; היא חוויה קיומית עמוקה, המטלטלת את הזהות, את התודעה ואת היכולת לחוות קרבה ואהבה. בשנים האחרונות גוברת ההבנה כי כדי להבין באמת את המורכבות של התמודדות זו, אין די במאמרים אקד